הרב נפתלי הערץ הלוי - גילויים חדשים

להלן מכתב שרואה אור לראשונה באדיבות האחים הקדושים לבית פעפער.

המכתב נכתב מאת הרב נפתלי הערץ הלוי רבה של יפו אל הרב צדוק הכהן רבה של פריז ויד ימינו של הברון רוטשילד בענייני היישוב.

המכתב נכתב כשנה לפני פטירתו של הרב הלוי, ובו מבקש הרב הלוי להתכונן לקראת שנת השמיטה תרס"ג. המכתב שופך אור חדש על עמדתו של המהרי"ל דיסקין בכל הקשור להיתר המכירה בשנת תרנ"ו וכן על היחס המתעמר שלו זכה הרב הלוי מידי פקידי הברון בראשון לציון ובשאר המושבות.

המכתב אף מראה איך דאג הרב הלוי באופן פעיל לסידור היתר המכירה ומעניין לעקוב אחר יחסו של הרב הלוי להיתר במשך השנה ממכתב זה ועד פטירתו כפי המשתקף ממכתבים נוספים שכתב לאדר"ת וכפי שמביא חתנו הרב יוסף צבי הלוי שביצע בפועל את ההיתר שתכנן בשנת תרס"ג.

ב"ה

יום  ? ח"י תמוז תרס"א יפו ת"ו

שלום לכבוד הרב הגדול מעוז ומגדול תפארת ישרון רב לעדת מדינת צרפת גדול שמו ביהודים כש"ת מ' צדוק הכהן ני"ו

אחדש"ה ההכרח יאלצני עוד הפעם לבא בכתובים אל מעכ"ת, זה כשבע שנים שיגעתי למצוא דרך נכון על מכירת היין בשנת השבע שנת השמטה ואנכי היודע כמה יגיעות יגעתי וכמה זמן נחוץ על זה ובהיות הגאון ר' יהושע ליב ז"ל מבריסק בחיים חיותו לא נצרכתי ליגיעות רבות כי כאשר הצעתי לפניו דרכי ההיתר והסכים על ידי היה די לי כי אחרי דבריו לא היה מי שיפקפק. אמנם כי שבק חיים לכל חי, והדרך שסללתי לי בשמיטה שעברה לא היתה דרך כבושה ולא הסכים הגאון מבריסק ז"ל כי אם לשעתו וכעת קרבה שנת השבע היא שנת תרס"ג ואין לנו זמן להתעסק בזה כי אם שנה אחת היא שנת תרס"ב הבע"ל: והמלאכה כבדה מאד כי צריך ונחוץ להיות בהסכם גדולי הזמן ביחד למען יהיה מקום להתיר המסחר ואם לא נשתדל בזה אזי יתבטל הכשר היין מכל וכל ואנכי כבר הודעתי זה בפה בראשית הקיץ ולא מצאתי מענה. ואם אניח מלהשתדל בזה יאמרו עלי שהפסדתי את היין. לזאת מצאתי מחוייב את עצמי להודיע למעכ"ת העומד בראש חברת יק"א כי אם לא יתנו לי רשות להתעסק בזה וההוצאות הדרוש לזה לא אשתדל עוד. והאשם לא יתלו בי. ואם כי במכתב ה' מאירסאהן שכתב למכ"ת אודות מכתבי למעכ"ת על דבר עשיית הברכות בשבת במרתף האשים אותי ה' מאירסאהן כי לא פניתי במכתבי אל ה' פריענטע האמת אגיד בראותי בהיותו פה כמה פעמים לא ידעתיו ולא הכרתיו לא ראיתיו ולא שמעתיו כי לא נחשבתי בעיניהם אפילו לאיש פשוט. נמצאתי במבוכה גדולה אם יש לי רשות להשפיל כבוד התורה כל כך ולהכנע תחת עגל הזהב. ובפרט כי רואה אנכי בכל פעם דחיפה גדולה מאתם אלי. כי אפילו השכירות שאני מקבל בכל שנה זה כשלשה חדשים ששלוחי הולכים בכל פעם לבקש מלעווי העומד בפה והוא מדחה מיום ליום. פעם יאמר יכתוב לפריענטא פעם יאמר יכתוב לפאריז עד אשר נמאס בעיני כל השכירות. הגם שאני משלם רבית בעדם. ומכל זה רואה אנכי כי לבם אינם נכון אתי ולמי אכתוב ולמי אפנה ולכן לא מצאתי מקום גם כעת לכתוב כי אם לכת"ר כי הם ידחו אותי בלך ושוב כדרכם ובין כה וכה יעבור הזמן לזאת יאבה נא כת"ר להודיע על ידי עושי רצונו לחברת יק"א כי נחוץ מאד להשתדל בדבר עניין השמיטה בהקדם האפשרי והאמת אגיד כי לא ידעתי אם יסכימו כעת על היתר שנהגנו בשמיטה הקודמת אך מה יפסידו בזה ההשתדלות כי ההוצאות הספק הם קטנים מאד לכל היותר ממאה עד מאתים פראנק ואנכי לא אוכל לקחת זה לעת עתה מכיסי כי די לי הדוחק והצמצום בפרנסתי ודירתי עד כי מוכרח אנכי ללוות ברבית ע"פ היתר עסקא וימחול לי כת"ר על רוב שיחי כי האמת מוכרח אנכי להגיד

הדוש נפתלי הירץ הלוי החונה פעהק יפו ת"ו

ה' מאירסאהן הוא אמיל מאירסון (1859-1933) אשר שימש בזמן הרלוונטי כמנהל משותף ביק"א ובעל אחריות מיוחדת מטעמם לענייני ארץ ישראל.
ה' פיענטע הוא אלברט פריינטה פקיד יק"א בביירות שהיה אחראי לכל פעילותה של החברה בארץ ישראל.