בספרים רבים העוסקים בהיסטוריה של היתר המכירה
או אילו שפשוט נותנים הקדמה קלה בעניין, מצוין כי הרב שמואל סלנט התנגד נחרצות
להיתר המכירה ונלחם מלחמת קודש נגד היתר המכירה.
באמירה זו יש קצת אמת, קצת שקר והרבה מן הפשטנות
במקום שבאמת יש מורכבות רבה. ננסה להתחקות באופן מסודר ושיטתי אחר עמדתו של הרב
סלנט, נראה את מורכבותה של הדעה, השינויים שחלו בה, ועדיין נישאר עם מספר שאלות
ותמיהות בלתי פתורות.
חלק מהבעיה הנה כי למעט השמיטה הראשונה שבה דנו
בהיתר המכירה - תרמ"ט, אין כל מסמך בכתב של הרב סלנט בעניין. ב-3 השמיטות
הבאות (תרנ"ו, תרס"ג, וערב שמיטת תר"ע) שבהם היה מעורב הרב סלנט ברמה זו או
אחרת יש בידינו עדויות שמיעה בלבד.
חלק נוסף מהבעייתיות הינה אישיותו של הרב סלנט:
פיקחותו והחושים הפוליטיים שלו, שללא ספק שיחקו תפקיד במה אמר למי ומתי. כלשונו של
האדר"ת בתרס"ב: "והרש"ס שיח' כרוב זקנותו לאוי"ט כן
פקחותו לתמהון הכל ולכן איננו מתערב גם הוא.."
1. תרמ"ט
בשמיטה הראשונה שבנדון, תרמ"ט, כאמור לעיל,
יש לנו עדויות מפורשות בכתב ידו של הרב שמואל סלנט ואין לנו כל ספק כי הוא התנגד
להיתר המכירה שהנהיגו שלושת המתירים בצירוף הרב יצחק אלחנן. מתוך תשובותיו אנחנו
אף יודעים שהסיבה המרכזית להתנגדותו הייתה כי סבר שבעניין מכירת הקרקע דינא
דמלכותא דינא. ועל פי הדין הטורקי החל בארץ באותו הזמן, עסקה במקרקעין שאינה נרשמת
בטאבו אין לה כל תוקף. מכירת הקרקעות על פי ההיתר בתרמ"ט לא יכלה להיות
מבוצעת בטאבו מסיבות שונות. בעניין הזה חלק עליו הרב יצחק אלחנן בקונטרס מיוחד
והורה כי מכירה שתקפה בדיני ישראל מספקת.
רש"ס - הבארון רוטשילד
הרב סלנט אף חתם על כרוז בעניין השמיטה עם
המהרי"ל דיסקין, שממנו השתמע כי אין היתר לעבודה בשביעית. כאמור, אין ספק שהרב שמואל סלנט התנגד להיתר. עם זאת מעניין
הדבר כי במודעה שחתם עליה עם המהרי"ל אין אזכור של היתר המכירה כלל.
קול מהיכל - כרוז נגד עבודה בשמיטה תרמ"ט
2. תרנ"ו
בשנת תרנ"ו הנהיג הרב נפתלי הערץ הלוי, רבה של יפו, היתר מכירה מסוג אחר, שבו מכרו את האילנות על מנת לקוץ יחד עם האדמה. היתר זה בא לפתור שתי בעיות מרכזיות במכירה: א. אין בעיה של לא תחנם במכירה אילנות על מנת לקוץ ב. אין צורך ברישום בטאבו במכירה כזו.
האדר"ת במכתבו שפורס בעיתון החירות בתר"ע (והועתק בהשמטות באגרות האדר"ת שבסוף אדר היקר, מכתב י) כותב בתוך הדברים:
"הרה"ג דיפו (הרנ"ה הלוי) והרב דפ"ת (הרב אהרן אורלנסקי) ועוד שיחיו מעידים מפורש שבשמיטה הקודמת הסכים הגריל"ד לזה והרש"ס נ"י הראה בעצמו את המהרי"ט.."
וכן במכתב אחר מתרס"ב המודפס בסוף הספר "אדר היקר" במכתב ח:
"והגרש"ס אף שאז התיר עתה יאמר שא"א לו לומר דבר"
דהיינו האדר"ת מספר כי הרב סלנט התיר.
האדר"ת לא היה בירושלים בשמיטת תרנ"ו אבל שמע מעדים נאמנים -
הרבנים מיפו ומפ"ת - שני הרבנים העיקריים שעסקו בעבודת הקולניות בשמיטה
- כי הרב שמואל סלנט התיר בתרנ"ו. האדר"ת אף דיבר איתו בתרס"ג
בעניין וייתכן שאמר לו דבר בעניין. בכל אופן כך עדותו.
גם רנ"ה במכתבו מטבת תרס"ב כותב בתוך
הדברים:
"..ואנכי כמו כן אשר הלכתי בדרך אשר הסכימו
פה הגאונים הגדולים.." נשמע שמדבר גם על הגאון רבי שמואל סלנט שהתיר ולא רק
המהרי"ל. הדבר אף משתמע מיתר הדברים במכתבו ראה קישור למטה.
אבל עולה על כולנה הינן הוראות הרב נפתלי הערץ הלוי שהודפסו בשערי ציון
תר"ץ ולאחר מכן בקובץ בצאת השנה (עמוד עז) ובהם מופיע דבר מדהים:
דהיינו לא רק שהצטרף הרב שמואל סלנט להיתר המהרי"ל דיסקין אלא אף התיר
מכירת הקרקע עצמה (העפר) ושתילת נטיעות חדשות לגמרי בשמיטה וכל זאת במקום
שהמהרי"ל לא התיר!
לסיכום: בתרנ"ו הסכים הרב סלנט להיתר הרב נ"ה מיפו אף כי ככל הנראה היה
פחות דומיננטי מהמהרי"ל דיסקין במעורבות בהיתר ובפרטיו. נוסף על כך, התיר הרב
סלנט סוג של מכירת קרקע המתירה עבודות באופן רחב יותר מהמהרי"ל.
3. תרס"ג
משמיטת תרס"ג יש לנו עדויות רבות על עמדות של הרב סלנט מתוך מכתבים רבים של האדר"ת שכיהן באותה עת כממלא מקומו בירושלים. כל העדויות שבידנו מראות שבשמיטה זו ניסה הרש"ס בכל כוחו להימנע מלהתערב בעניין. נזכיר כי בשמיטה זו המהרי"ל דיסקין שהתיר בשמיטה הקודמת כבר לא היה בין החיים ומאידך הגיע לירושלים האדר"ת שזו לו השמיטה הראשונה בארץ.
להלן חלק מהתבטאויות האדר"ת במכתביו על עמדת הרש"ס:
במכתב מיום ד' חנוכה תרס"ב לרב נפתלי הערץ:
"הגאון הישיש שליט"א אומר כי אינו רוצה עתה להתערב כלל וכלל מפני שאינו יכול לראות בעצמו ואם ברור לך הדבר באחותך וכו ע"כ לא אומר עתה דבר בזה כן השיב לנו היום"
הוראת שעה עמ' קטז
במכתב המופיע לעיל שפורסם בעיתון המוריה:
"אבל מה אעשה וכנגדי חלוק ממני הגרש"ס זקן ההוראה שליטא איננו רוצה כלל להשיב"
ובמכתבי האדר"ת ח' שהובא לעיל:
"והגרש"ס אף שאז התיר עתה יאמר שא"א לומר דבר"
"ובפרט שהישיש שיחליו"ט עומד מנגד ולכל לראש ישיב שלא ישאלו ממנו בעניין השביעית."
"והרש"ס שיח' כרוב זקנותו לאוי"ט כן פקחותו לתמהון הכל ולכן איננו מתערב גם הוא."
במכתב שפרסמנו בפוסט הראשון בבלוג, מספר לתומו יעקב מרדכי זינגר לוועד המושבה בראשון לציון ביום כ"ח באייר (לאחר פטירת הרב נפתלי הערץ מיפו) בתוך הדברים:
"חתן הדיין ביפו ובנו המשגיח במרתף הלכו להרב סלאנט לשאול אותו בזה ואמר להם כי הוא אינו מסכים לההיתר ולהמכירה כלל ורק הרב החדש ממיר אמר להם כי הוא מסכים לדברי הרב מיפו ורק מי יודע מה יהי' דעתו אחרי שידבר מזה עם הרב סלאנט.."
זאת אמנם עדות של איש מפי איש אבל מצטרפת לאמור לעיל ואף לאחר שהרב נ"ה התקדם עם היתר המכירה וקיבל את חתימת הברון על ההיתר עדיין לא רצה הרב סלנט להתיר. כמו כן במכתבו מיום י"ב תמוז לוועד, שאף הוא פורסם בבלוג, מספרים האדונים זינגר ואייזנברג לוועד כי:
"..אנחנו חושבים כי כל ההוצאות אשר עולה על הענין הזה יקבל הועד מהפקידות כי זה ענין הנוגע לכל המושבות כי בלי הסכמת רבני ירושלים לא הי' נעשה שום דבר בהיתר השמיטה אף כי כבר הי' כתוב הנוסח מהשטר מכירה מהרב נפתלי הערץ ז"ל אך בלא הסכמתם לא היה דבר ובפרט כי ידוע לכל כי הרב הר"ש סלאנט הי' ממתנגדי ההיתר הזה ורק בעמל רב עלה לנו כי גם הוא הסכים לההיתר."
זאת אומרת כי בין סוף אייר לבין י"ב תמוז (בעזרת ר' לייב דיין) שינה הר"ש סלאנט את דעתו ותמך בהיתר.
מעניין הדבר כי ממש מאותו הזמן יש לנו מכתב של האדר"ת אשר פורסם באופן חלקי בחוברת נזר התורה ט"ז עמוד לד ובסוף המכתב כותב האדר"ת:
ממכתב זה, חודשיים אחרי פטירת רנ"ה מיפו וחודש וחצי "למצות תוס' שביעית", דהיינו בסביבות אמצע תמוז תשס"ב, אנו רואים כי בשלב זה עדיין מתלבט האדר"ת ואיננו יודע איך ייפול דבר.
לעומת זאת, במכתב לא מתוארך בסוף ספר הוראת שעה כותב האדר"ת לרב יוסף צבי הלוי, חתנו של הרנ"ה מיפו:
לידידי הרב המאוה״ג וכו׳ יכו׳ מו"ה יוסף צבי הלוי נ״י הממלא מקום רב ביפו עה"ק תוב׳׳ב שלו׳ שלו׳ וברכה סלה, במלואים אל מכתבי מאתמול הנני להודיעו בדבר ש׳ השביעית הבעל״ט אשר אתמול דברתי עם כ׳ הגאון סבא קדישא הרש״ס נ״י איזה אופן נוכל להקל חומר השביעית מפני פק״נ מאות בתי אבות הי"ו וספרתי לו כל אשר דברתי עם כב׳ חותנו הרה״ג זצ״ל (יבדל לנו ד׳ לחיים ארוכים וטובים) בפרטי ההיתר אשר הגאון הבריסקי זצ״ל הסכים לו ונענע לי כי יפה אמרתי לחותנו זצ״ל כי כאשר עשה אז בשנת השביעית הקודמת (תרנ״ו) כן יעשה גם עתה. והנה בעווה״ר למגינת לבנו נסתלק לפתע פתאום ושקעה שמשו בצהרים ל״ע ע״כ אנחנו ממלאים ידי כת״ה להזדרז בזה ולעשות ככל הדברים המסתעפים אל אותו ההיתר של מכירת האילנות שיהיה הכל כדת של תורה ובודאי ימצא בכ"ק של חותנו זצ"ל או שיודע כת״ר בעצמו כפי אשר עשה וכן יודע גיסו הר"י בודאי ויודיעני כת"ר נ"י בדבר השדות של המושבה עקרון איך עשו אז ולע"ע אין אנו יודעים באיזה דבר להקל להם וד' יאר עינינו בתוה"ק ואל יציל מפינו דבר אמת אמנם בענין הוצאות פירות שיבעית לח"ל צ"ע הרבה ובלי ספק ימצא כתר"ה בכתבי חותנו ז"ל מה שהעלה בזה בשביעית הקודמות ואשר בודאי הי' בהסכם הגאון מבריסק זצ"ל מעמל היום א"א לי לכתוב כעת יותר ורק מפני המוכ"ז חשתי לכתוב עתה בלילה והנני בזה מוקירו מצפה אשרו וטובו
אלי' דוד
הוראת שעה עמוד קכה
להלן חלק מהתבטאויות האדר"ת במכתביו על עמדת הרש"ס:
במכתב מיום ד' חנוכה תרס"ב לרב נפתלי הערץ:
"הגאון הישיש שליט"א אומר כי אינו רוצה עתה להתערב כלל וכלל מפני שאינו יכול לראות בעצמו ואם ברור לך הדבר באחותך וכו ע"כ לא אומר עתה דבר בזה כן השיב לנו היום"
הוראת שעה עמ' קטז
במכתב המופיע לעיל שפורסם בעיתון המוריה:
"אבל מה אעשה וכנגדי חלוק ממני הגרש"ס זקן ההוראה שליטא איננו רוצה כלל להשיב"
ובמכתבי האדר"ת ח' שהובא לעיל:
"והגרש"ס אף שאז התיר עתה יאמר שא"א לומר דבר"
"ובפרט שהישיש שיחליו"ט עומד מנגד ולכל לראש ישיב שלא ישאלו ממנו בעניין השביעית."
"והרש"ס שיח' כרוב זקנותו לאוי"ט כן פקחותו לתמהון הכל ולכן איננו מתערב גם הוא."
במכתב שפרסמנו בפוסט הראשון בבלוג, מספר לתומו יעקב מרדכי זינגר לוועד המושבה בראשון לציון ביום כ"ח באייר (לאחר פטירת הרב נפתלי הערץ מיפו) בתוך הדברים:
"חתן הדיין ביפו ובנו המשגיח במרתף הלכו להרב סלאנט לשאול אותו בזה ואמר להם כי הוא אינו מסכים לההיתר ולהמכירה כלל ורק הרב החדש ממיר אמר להם כי הוא מסכים לדברי הרב מיפו ורק מי יודע מה יהי' דעתו אחרי שידבר מזה עם הרב סלאנט.."
זאת אמנם עדות של איש מפי איש אבל מצטרפת לאמור לעיל ואף לאחר שהרב נ"ה התקדם עם היתר המכירה וקיבל את חתימת הברון על ההיתר עדיין לא רצה הרב סלנט להתיר. כמו כן במכתבו מיום י"ב תמוז לוועד, שאף הוא פורסם בבלוג, מספרים האדונים זינגר ואייזנברג לוועד כי:
"..אנחנו חושבים כי כל ההוצאות אשר עולה על הענין הזה יקבל הועד מהפקידות כי זה ענין הנוגע לכל המושבות כי בלי הסכמת רבני ירושלים לא הי' נעשה שום דבר בהיתר השמיטה אף כי כבר הי' כתוב הנוסח מהשטר מכירה מהרב נפתלי הערץ ז"ל אך בלא הסכמתם לא היה דבר ובפרט כי ידוע לכל כי הרב הר"ש סלאנט הי' ממתנגדי ההיתר הזה ורק בעמל רב עלה לנו כי גם הוא הסכים לההיתר."
זאת אומרת כי בין סוף אייר לבין י"ב תמוז (בעזרת ר' לייב דיין) שינה הר"ש סלאנט את דעתו ותמך בהיתר.
מעניין הדבר כי ממש מאותו הזמן יש לנו מכתב של האדר"ת אשר פורסם באופן חלקי בחוברת נזר התורה ט"ז עמוד לד ובסוף המכתב כותב האדר"ת:
ממכתב זה, חודשיים אחרי פטירת רנ"ה מיפו וחודש וחצי "למצות תוס' שביעית", דהיינו בסביבות אמצע תמוז תשס"ב, אנו רואים כי בשלב זה עדיין מתלבט האדר"ת ואיננו יודע איך ייפול דבר.
לעומת זאת, במכתב לא מתוארך בסוף ספר הוראת שעה כותב האדר"ת לרב יוסף צבי הלוי, חתנו של הרנ"ה מיפו:
לידידי הרב המאוה״ג וכו׳ יכו׳ מו"ה יוסף צבי הלוי נ״י הממלא מקום רב ביפו עה"ק תוב׳׳ב שלו׳ שלו׳ וברכה סלה, במלואים אל מכתבי מאתמול הנני להודיעו בדבר ש׳ השביעית הבעל״ט אשר אתמול דברתי עם כ׳ הגאון סבא קדישא הרש״ס נ״י איזה אופן נוכל להקל חומר השביעית מפני פק״נ מאות בתי אבות הי"ו וספרתי לו כל אשר דברתי עם כב׳ חותנו הרה״ג זצ״ל (יבדל לנו ד׳ לחיים ארוכים וטובים) בפרטי ההיתר אשר הגאון הבריסקי זצ״ל הסכים לו ונענע לי כי יפה אמרתי לחותנו זצ״ל כי כאשר עשה אז בשנת השביעית הקודמת (תרנ״ו) כן יעשה גם עתה. והנה בעווה״ר למגינת לבנו נסתלק לפתע פתאום ושקעה שמשו בצהרים ל״ע ע״כ אנחנו ממלאים ידי כת״ה להזדרז בזה ולעשות ככל הדברים המסתעפים אל אותו ההיתר של מכירת האילנות שיהיה הכל כדת של תורה ובודאי ימצא בכ"ק של חותנו זצ"ל או שיודע כת״ר בעצמו כפי אשר עשה וכן יודע גיסו הר"י בודאי ויודיעני כת"ר נ"י בדבר השדות של המושבה עקרון איך עשו אז ולע"ע אין אנו יודעים באיזה דבר להקל להם וד' יאר עינינו בתוה"ק ואל יציל מפינו דבר אמת אמנם בענין הוצאות פירות שיבעית לח"ל צ"ע הרבה ובלי ספק ימצא כתר"ה בכתבי חותנו ז"ל מה שהעלה בזה בשביעית הקודמות ואשר בודאי הי' בהסכם הגאון מבריסק זצ"ל מעמל היום א"א לי לכתוב כעת יותר ורק מפני המוכ"ז חשתי לכתוב עתה בלילה והנני בזה מוקירו מצפה אשרו וטובו
אלי' דוד
הוראת שעה עמוד קכה
מתי נשלח המכתב
הנ"ל לרב יוסף צבי הלוי? זאת נלמד ממכתב ששלח הרב יוסף צבי הלוי אל ועד
המושבה ראשון לציון ובו הנחיות לביצוע המכירה בפועל והוראות מה מותר ומה אסור לאחר
מכן. המכתב הודפס על ידי הרב מנחם ולדמן בתחומין יג' עמוד 48, וכך הוא מתחיל:
"יום שלישי, שבעה עשר בתמוז, שנת תרס"ב
לכבוד האדונים הנכבדים, חברי ועד מושבה ראשון לציון ת"ו
אחדש"ה, הנני להודיעם את אשר התיר כבוד חותני הצדיק הרנ"ה ז"ל בשמיטה שעברה, היינו בשנת תרנ"ו, יען כי כבוד הגאונים שבירושלים הסכימו להתיר גם בשמיטה זו הקרובה, היינו בשנת תרס"ג הבע"ל, בכל אותם ההתרים שהתיר מר חתני הצדיק ז"ל בשמיטה שעברה, כי הכל עשה בהסכמת הגאון דבריסק ז"ל. .."
אם כך, לסיכום כל התאריכים מתיישבים ביניהם: האדר"ת שזה מקרוב הגיע התלבט והתחבט במשך כל שנת תרס"ב עד לסופה ממש, איך לנהוג בהיתר המכירה. לאחר פטירת הרנ"ה בראשית אייר תרס"ב, נותר לבדו בטיפול בעניין כאשר בכל הזמן הזה הרש"ס מסרב בתוקף להתערב בעניין. רק בתחילת תמוז, ממש ברגע האחרון, נופלת ההכרעה והאדר"ת מקבל גם את ברכתו של הרב שמואל סלנט להורות לרב יוסף צבי הלוי, חתנו של הרנ"ה מיפו ז"ל לבצע את ההיתר כפי שעשה חותנו בשמיטה הקודמת והוראות נוספות כפי ששמע או מוצא בכתבי חמיו.
"יום שלישי, שבעה עשר בתמוז, שנת תרס"ב
לכבוד האדונים הנכבדים, חברי ועד מושבה ראשון לציון ת"ו
אחדש"ה, הנני להודיעם את אשר התיר כבוד חותני הצדיק הרנ"ה ז"ל בשמיטה שעברה, היינו בשנת תרנ"ו, יען כי כבוד הגאונים שבירושלים הסכימו להתיר גם בשמיטה זו הקרובה, היינו בשנת תרס"ג הבע"ל, בכל אותם ההתרים שהתיר מר חתני הצדיק ז"ל בשמיטה שעברה, כי הכל עשה בהסכמת הגאון דבריסק ז"ל. .."
אם כך, לסיכום כל התאריכים מתיישבים ביניהם: האדר"ת שזה מקרוב הגיע התלבט והתחבט במשך כל שנת תרס"ב עד לסופה ממש, איך לנהוג בהיתר המכירה. לאחר פטירת הרנ"ה בראשית אייר תרס"ב, נותר לבדו בטיפול בעניין כאשר בכל הזמן הזה הרש"ס מסרב בתוקף להתערב בעניין. רק בתחילת תמוז, ממש ברגע האחרון, נופלת ההכרעה והאדר"ת מקבל גם את ברכתו של הרב שמואל סלנט להורות לרב יוסף צבי הלוי, חתנו של הרנ"ה מיפו ז"ל לבצע את ההיתר כפי שעשה חותנו בשמיטה הקודמת והוראות נוספות כפי ששמע או מוצא בכתבי חמיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה